סקירת מערכות
סקירת מערכות בודקת את המבנה האנטומי של העובר. היא אינה יכולה לקבוע האם העובר לוקה בתסמונות גנטיות, אך היא יכולה לרמז באילו תסמונות גנטיות מדובר בהתאם לליקויים המאותרים בבדיקה.
הסקירה לרוב גם אינה יכולה לבדוק את תפקוד איברי הגוף השונים, אך לרוב איברים שהמבנה שלהם תקין, צורתם תקינה ומיקומם במקום הצפוי יהיו בעלי תפקוד תקין.
קיימות היום שלוש סקירות מערכות המבוצעות במהלך ההריון:
סקירה מוקדמת – שבועות 17-13
סקירה מאוחרת – שבועות 24-20
סקירה שלישית – שבועות 34-30
הסקירות יכולות להתבצע בגישה נרתיקית או בגישה בטנית. במקרים רבים הסקירה הראשונה מבוצעת בגישה נרתיקית (משום שהעובר עדיין קטן והראות הוגינלית עדיפה על פני הראות הבטנית), בעוד שהסקירה המאוחרת והשלישית מתבצעות לרוב בגישה בטנית.
את רוב המומים הקיימים מאתרים כבר בסקירה המוקדמת. עם זאת, ישנם מומים שניתן לאתר רק בשלב מתקדם יותר בהריון ולכן חשוב לבצע גם את הסקירה המאוחרת והסקירה השלישית.
הסקירה המאוחרת היא סקירה חשובה שבה מאותרים מרבית המומים שיופיעו במהלך ההריון ולכן היא גם הסקירה היחידה הכלולה בסל הבריאות. מטרת הסקירה השלישית היא לאתר מומים עובריים המופיעים בשלב מאוחר של ההריון (בעיקר במוח אך לא רק).
סקירת המערכות נעשית באולטרסאונד דו-ממדי, כשאולטרסאונד תלת-ממדי משלים את הבדיקה. האולטרסאונד התלת-ממדי יכול להקל על הבדיקה ולעזור באיתור מומים מסוימים, והוא טוב בעיקר לדימות של פני השטח של העובר (כפות ידיים ורגליים, פנים), שלד העובר (עמוד שדרה, צלעות, עצמות ארוכות, גולגולת) וכיום גם עוזר בדימות הלב וכלי הדם הגדולים היוצאים מהלב. בנוסף הוא מחבר את בני הזוג לתינוק שעתיד להיוולד להם כבר בשלבים מוקדמים של ההריון.
בשיבא הסקירה נעשית במכשירי אולטרסאונד מתקדמים שמשלבים גם תלת-ממד. כמו כן, אנחנו משתדלים לדמות יותר איברים ממה שמחייב משרד הבריאות. כמה דוגמאות: בעוד שמשרד הבריאות מחייב לדמות קיום כף יד או כף רגל, בסקירות בשיבא משתדלים, במידת האפשר, לספור גם את האצבעות. בעוד שבבדיקת הלב משרד הבריאות מחייב הדגמה של ארבעה מדורים בלב ומוצא תקין של כלי הדם הגדולים, אנו משתדלים במידת האפשר לבצע בדיקה הקרובה לבדיקת אקו לב עוברי. ובמוח משתדלים לדמות את הקורפוס קלוסום שהוא חלק מרכזי וחשוב במוח, למרות שמשרד הבריאות אינו מחייב זאת.
