פעם, ממש מזמן, אישה אחרי לידה הייתה כמו מלכה – הקהילה הייתה מטפלת בה ובתינוק, דואגת לה לאכול, מעסיקה את הילדים האחרים (אם יש), בעוד היא נחה מהחוויה. היום, יש לך 14 שבועות חופשת לידה ואת אמורה להישאר בבית עם התינוק ולהתמודד עם השינוי הגדול בחייך לבד.
לא תמיד פשוט להבין מה התינוק רוצה, למה הוא בוכה, איך לעזור לו ומה בכלל עם הצרכים שלי? יולדות רבות חשות תסכול, ולעתים אף תחושות קשות כלפי התינוק ואפילו חרטה על כך שהביאו אותו לעולם. במינון מסוים זה טבעי לגמרי, אבל הרגשות האלה עלולים גם להתפתח לדיכאון אחרי לידה. מה אפשר לעשות כדי למנוע את המצב המסוכן הזה?
זה נשמע כמו משימה בלתי אפשרית? לבד לא תוכלי לעשות את זה. גייסי לצדך את בן הזוג, בן משפחה אחר, שכנה, חברה או עזרה בתשלום, שיחליפו את מקומך ויטפלו בתינוק בזמן שאת דואגת לעצמך.
חשוב לזכור, גם בימים קשים: אימהות היא תהליך ארוך מאוד. זהו תהליך איטי של היכרות של האם עם ילדה ושל התינוק את אמו. בתהליך הזה יהיו הרבה רגעים טובים, וגם הרבה רגעים קשים. בתהליך הזה, יקרו גם טעויות, וזה בסדר. אין אם מושלמת, יש אם טובה דיה.
