איך ניצחתי את נגיף CMV בהריון

כשהבת הגדולה שלי הייתה בת 9 חודשים, היא נדבקה בגן בנגיף Cmv. גיליתי את זה כשכבר הייתי בהריון. עד חודש שישי הקאתי והרגשתי לא טוב, ולכן לא ייחסתי חשיבות גדולה גם בהמשך לתופעות של הקאות, חולשה, כאבי גרון וצינון.

אבל בשבוע 24 קיבלתי הפניה לבדיקת CMV, וכשהגיעו התוצאות חשכו עיניי. מאותו רגע התחיל תהליך ארוך מאוד, שהרגיש כמו נצח. נכנסתי לסחרור, והרגשתי שאף אחד לא מבין אותי.

באיזשהו שלב מצאתי קבוצה בפייסבוק של Cmv, ושם הרגשתי שאני כבר לא לבד. הקבוצה תמכה והדריכה אותי בכל שלב, אבל אף אחת לא ציינה את בית החולים שיבא, וזו הסיבה שהחלטתי לשתף את הסיפור שלי.

לשיבא הגעתי מבולבלת ומיואשת, אחרי שרופא הנשים הקבוע שלי דיבר איתי על הפסקת הריון. הוא שמט את העט שלו, והבהיר לי שהוא לא מטפל בי יותר.

לעומתו, פרופ' יואב ינון מהמרפאה הרב-תחומית ל-CMV בהריון בשיבא עודד אותי מסקירה לסקירה. בהמלצת הרופאים, עברתי בדיקת מי שפיר בשבוע 32, והתברר שהעובר נדבק בנגיף. פרופ' בועז וייס מהמרפאה ישב איתי והסביר לי בפירוט וברוגע כמה וכמה פעמים את התהליך ומה מצפה לי.

לאחר שבהמלצת הרופאים עשיתי mri, ואחרי 8 סקירות הריון ומעקב צמוד של ד"ר קרן אופיר המקסימה מהמחלקה להריון בסיכון - החלטתי ללדת.

ילדתי בשבוע 37 + 6, ומאז אני במעקב צמוד של הרופאה המלאכית המדהימה, ד"ר גליה ברקאי.

אני מודה לאלוהים על המתנה שלי ועל ששלח לי את הצוות הרפואי המסור, והמקצועי שידע להרגיע וגרם לי ולבעלי לדעת שבתוך כל הטירוף הזה יש על מי לסמוך.

בנות יקרות תאמינו, ותסמכו על הצוות המקסים של תל השומר.