סיפור הלידה של יואב

אחרי לידה ראשונה מאוד טראומתית חיפשתי את הדרך שהפעם זה יהיה אחרת, הכי אחרת שאפשר.

שתי חברות שילדו במרכז ללידה טבעית בשיבא ופגישת הכרות אחת עם ציפי המיילדת הבהירו לי שזה המקום בשבילי.

כשהתחיל טפטוף בשבוע 37+3 לא האמנתי. בפעם הקודמת ילדתי בשבוע 41+5 (וגם זה בזרוז). אבל אחרי כמה שעות, הבנתי שזה כנראה זה ונסעתי לשיבא. 

החששות התחילו לנקר כשהצירים בוששו לבוא. אושפזתי במחלקה לסיכון גבוה כחלק מהנוהל כדי להמתין לצירים, תוך הבהרה שאם תוך 48 שעות שום דבר לא קורה אז אין ברירה ומזרזים. אחרי שיחה קצרה ומרגיעה עם המרכז ללידה טבעית, ניסיתי לנוח.

והנה - סביב השעה 2:00 בלילה הופיע הציר הראשון. ב-6:00 הצירים הפכו יותר ויותר תכופים וכואבים. בדיקה קצרה הראתה פתיחה של 5 אצבעות.

איריס המיילדת ממלאה בידיים אמונות את הג'קוזי, אופירה מגיעה לסייע. זכיתי בצוות החלומות : ) אני נכנסת לג'קוזי ויודעת שאני בדרך הנכונה. הכאבים קשים אבל המחשבה שאני בידיים הכי טובות, שאף רופא לא ייכנס לחדר שלא לצורך, שיש לי את התנאים האופטימליים ביותר ללידה הכי טבעית שיש - הכל עבד על התדר הכי נכון.

בשעה 7:00. איריס הציעה שאשנה תנוחה במים. החלפנו תנוחה, ופתאום מצירים תכופים השתרר מן שקט כזה. ואז, הגיעו צירי הלחץ. אי אפשר לטעות בהם. הגוף כאילו לקח פאוזה קצרה, שניה לפני המאמץ האחרון. 3 דחיפות בטיימינג הנכון (כל מי שאי פעם הורדמה באפידורל יודעת עד כמה התחושה הזו לא קיימת בלידה שאינה טבעית והנזק של הלחיצות המיותרות) ואני לא מאמינה שזה קורה. לי. כל כך מהר.

בחדר כמעט חשוך, עם מוסיקה נעימה, כשצוות החלומות לצידי ובעלי לידי, יצא יואבי לאוויר העולם.

בלי הצוות המופלא של המרכז זה לא היה קורה - איריס, אופירה, ציפי וסיגל. אוהבים אתכן מכל הלב, הרחם והנשמה.

אילת פלר מימון ויואבי הקטן 

וכך נראה ילד בין 3 ימים שנולד בלידה טבעית בידיהן של הטובות ביותר:

לחצו כאן לקריאת סיפורי לידה נוספים

לחצו כאן לחזרה לדף הראשי של המרכז ללידה טבעית