סיפור הלידה של יעל בלנק
בזכות ההקשבה של המיילדות והאכפתיות, יכולתי להקשיב לגוף שלי וללכת אתו עד הסוף. זו היתה חוויה כל כך מעצימה
באמצע הלילה התעוררתי עם צירים. בשתיים לפנות בוקר כבר הרגשתי שהכאב מתחיל להיות עמוק והצירים תכופים אם כי עדין לא סדירים. התקשרתי והתייעצתי עם אפרת, המיילדת בשיבא. היא הציעה שאגיע.
כשהגעתי, הכאבים כבר היו משמעותיים והפתיחה 3.5. נכנסנו לחדר לידה ומיד לג'קוזי. זכרתי שהמים בלידה הקודמת עזרו לי מאוד וגם הפעם הם לא איכזבו. מהר מאוד הגעתי לפתיחה 10. אני זוכרת כמה רגעים מאוד משמעותיים שנחקקו בזכרוני והשפיעו עמוקות על חווית הלידה שלי ועל התהליך כולו.
1. כשטיה באה להחליף את אפרת, ואפרת החליטה גם להישאר. הרגשתי כל כך עטופה – תודה לכן על המסירות הזו.
2. כשטיה שאלה אותי כמה דקות אחרי שהגיעה, אם יש דברים שחשוב לי שתדע וביקשתי ממנה שכשיהיו צירי הלחץ שלא תגיד לי ללחוץ אלא שנחכה לרפלקס הפליטה. היא הקשיבה לי וכך היה – תודה עמוקה על כך. בזכות ההקשבה הזו יכולתי להקשיב לגוף שלי וללכת אתו עד הסוף. זו היתה חוויה כל כך מעצימה!
3. בזמן צירי הלחץ, כשהתינוק עמד לצאת. עמדתי בג'קוזי ואחזתי בידית וביקשתי שלא יפסיקו להשפריץ עלי מים כי זה כל כך עוזר. אני זוכרת את אפרת שואלת את טיה – תיילדי אותה ככה? את יכולה? אני לא זוכרת את המילים של טיה אבל אני זוכרת שהמסר שעבר אליי בצורה כל כך בוטחת וברורה הוא שברור שהיא הולכת עם מה שאני צריכה עד הסוף.
ילדתי תוך שעה ורבע מרגע הגעתי לשיבא, בצורה הכי חלקה, הכי טבעית והכי קשובה לגוף שיכולתי לאחל לעצמי. ולבסוף גם ללא כל צורך בתפרים או בהתערבויות אחרות.
הרגעים הראשונים עם עופר המתוק, ההנקה הראשונה. ואחרך כך גם כשהתברר שהוא איבד חום גוף וצריך לעלות למחלקה (במקום למלונית) כדי לחמם אותו - אני זוכרת איך ליוותן אותי לשם, איך דאגתן לי לחדר. אני זוכרת גם את הכובעים הקטנים שאמא שלך טיה סרגה ונתת מתנה לעופר.
תודה לכן על הליווי הכל כך מסור, כל כך אכפתי וכל כך קשוב. לא יכולתי לאחל לעצמי משהו טוב מזה ואין לתאר במילים את חווית הלידה שהענקתן לי.
יעל אמא של עופר בלנק