מחקר: מהי השיטה הטובה ביותר לבחירת מין הילוד ב-IVF?

מין העובר נקבע על ידי כרומוזום המין שנושא תא הזרע המפרה את הביצית. בהפריה טבעית, הסיכוי ליצירת עובר ממין זכר גבוה במקצת מהסיכוי ליצירת עובר ממין נקבה. אבל מה קורה כשאנחנו מתערבים?

לפי החוק בישראל, זוגות שלהם ארבעה ילדים ומעלה שכולם מאותו המין ומעוניינים בילד נוסף מהמין השני, יכולים לבחור לעבור טיפולי הפריה חוץ־גופית בשיטה שנקראת "אבחון טרום השרשתי".

אפשר לבצע את ההפריה בשתי שיטות: הראשונה – IVF, שבה מערבבים ביצית שנשאבה מגוף האישה עם שפע של זרעים וממתינים שאחד הזרעים יעשה את דרכו אל הביצית ויפרה אותה, בלי שאנחנו שולטים על זהותו; השנייה – ICSI, שבה מחדירים באופן אקטיבי, באמצעות פיפטה, זרע אחד בלבד, שנבחר בקפידה, דרך מעטפת הביצית. בשיטה זו משתמשים בדרך כלל כאשר יש בעיה באיכות הזרע של הגבר.

מחקר חדש, שהוביל פרופ' ראול אורביטו, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית בשיבא, בחן את סיכויי ההצלחה של זוגות להשיג הריון עם עובר מהמין הרצוי באמצעות טיפולי הפריה חוץ גופית.

במחקר בוצעה הערכה גנטית של העוברים לאחר ההפריה, עוד בטרם החזרתם לרחם, וחושבו הסיכויים להצלחת יצירת עובר מהמין הרצוי, במטרה להבין אם לשיטות ההפריה השונות יש קשר לקביעת מין העובר.

מהמחקר, שבדק כ-100 ביציות שהופרו בשתי השיטות עולה כי הסיכוי ליצירת עובר מהמין הרצוי – זכר או נקבה – עמד על 35% בלבד. בקרב הזוגות שרצו עובר ממין זכר, הפריה ב-IVF נמצאה מוצלחת יותר – 52% מהעוברים שנוצרו ב-IVF היו זכרים, לעומת 18.7% בשיטת ICSI. לעומת זאת, בקרב הזוגות שחפצו בעובר ממין נקבה, הסיכוי להצליח היה גבוה יותר בשיטת ICSI. בשיטה זו נוצרו עוברים ממין נקבה ב-38% מההפריות, לעומת 23% בשיטת IVF.

המשמעות רלוונטית לכל מי שנמצא בטיפולי הפריה חוץ־גופית, ולא רק לזוגות שילדו 4 ילדים מאותו המין: אם אתם רוצים בנים – כדאי לכם לבחור בשיטת IVF, שתגדיל את הסיכוי שלכם לבן פי 2.5 בערך. ואם אתם מעוניינים בבת – לכו על ICSI.

פרופ' אורביטו מציין עוד נקודה מעניינת: "החלוקה של תאי זרע הנושאים כרומוזום מין זכרי או נקבי היא שווה, כך שלכאורה אמורים להיווצר עוברים משני המינים בשיעור שווה. לכן, ייתכן שהנטייה ליצירת עובר מאותו המין, כפי שקורה אצל זוגות שלהם בנים בלבד או בנות בלבד, מקורה בתפקוד לקוי של הזרעים הנושאים את כרומוזום המין הנגדי".