תפריט נגישות א+ א א-

מידע הצהרת נגישות
תצוגת צבעי האתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה סגור
טלפונים חשובים במרכז נשים ויולדות
טלפונים חשובים במרכז נשים ויולדות
דלג לתוכן העמוד (מקש קיצור m) דלג לצור קשר (מקש קיצור 2) דלג למפת האתר (מקש קיצור 3)

הפלה טבעית – למה זה קורה?

הפלה היא אירוע מצער אבל שכיח בשליש הראשון של ההריון. הבשורה החיובית היא שברוב המקרים מגיע אחריה הריון תקין. איך מגלים הפלה, ומה עושים?

הפלה עצמונית (ספונטנית), הקרויה גם הפלה טבעית, היא אירוע שכיח. לפי הנתונים, כ-15% מכלל ההריונות בשבועות 20-4 יסתיימו בהפלה. אך השכיחות האמיתית של אובדן מוקדם של הריונות גבוהה בהרבה ומוערכת בקרוב ל- 50%. הסיבה להבדל בין שיעור ההפלות שאנו מודעים אליהן לשיעור ההפלות בפועל היא שרוב ההפלות מתרחשות בשבועיים שלאחר הביוץ, עוד לפני שיש איחור משמעותי בווסת. כלומר, בשלב שהאישה עדיין אינה מודעת לכך שהיא בהריון. זו גם הסיבה שבקרב נשים שעוברות טיפולי פריון מאבחנים יותר הפלות, כי הן מודעות להריונות בשלב מאוד מוקדם.

מאחר שידוע שהסיכוי גבוה מאוד שהריון שבא לאחר הפלה בשליש הראשון של ההריון יהיה תקין, לא ממהרים לבצע בירור לאחר כל הפלה. מקובל להתחיל בבירור, לאחר שאישה חוותה שתיים-שלוש הפלות רצופות. 


 מתי מזהים דופק בעובר?

בעזרת בדיקת אולטרסאונד וגינלית (באמצעות מתמר שמוחדר לנרתיק), ניתן לצפות בדופק בעובר המתפתח כבר בשבוע 7-6 להריון, כאשר רמות הורמון ההריון בדם גבוהות מ-10,800 יח'/מ"ל או כאשר העובר בגודל 5-3 מ"מ. 

 

אם לא רואים דופק בשלב מוקדם זה של ההריון, יש להיזהר מלהסיק מסקנות חפוזות, ולחזור על בדיקת האולטרסאונד כעבור 5-3 ימים. הסיכון  להפלה באישה צעירה לאחר שנמצא דופק עוברי הוא 5%-3% בלבד. עם זאת, אצל אישה עם היסטוריה של הפלות בעבר, הסיכון לאובדן הריון גם לאחר שנצפה דופק נותר גבוה – פי 5-4 מאישה ללא הפלות קודמות.


מהי הפלה כימית?

הפלה כימית מתרחשת כאשר הריון מאובחן בבדיקת דם להריון (בדיקת בטא), אך בסופו של דבר לא נצפה שק הריון בתוך הרחם בבדיקת האולטרסאונד. שק הריון ניתן לצפייה באולטרסאונד וגינלי כבר בשבוע 5 להריון, או כאשר רמות הורמון ההריון בדם (BETA-HCG) הן מעל 1200-1000 יח'/מ"ל. 

במרבית המקרים ההפלה הכימית מאובחנת בשלב מוקדם מאוד בהריון, כאשר רמות הורמון ההריון בדם מפסיקות לעלות באופן תקין (רמת ההורמון אמורה להכפיל את עצמה כל יומיים). 

הריון המלווה בדמם לדני וללא שק הריון ברחם יכול גם להורות על הריון חוץ רחמי, ועל כן חייבים תמיד להמשיך לעקוב אחר רמות הורמון ההריון ולוודא שהן יורדות עד לערך המוגדר "שלילי".


מהי הפלה מאיימת?

דימום לדני בהריון מעורר תמיד חשש להפלה, ונקרא "הפלה מאיימת". עם זאת, כדאי לדעת שבכמעט שליש מההריונות מופיעה בשלב כלשהו הפרשה חומה או דמם לדני. לא כל דימום מסתיים בהפלה. 

כאשר הרופא מוצא בבדיקה שצוואר הרחם פעור, הוא יאבחן "הפלה בלתי נמנעת", מצב שבו כמעט בוודאות ההריון יסתיים בהפלה.


מהן הסיבות להפלות?

הפלות גורמות, באופן טבעי, לעוגמת נפש רבה לבני הזוג, ולעתים קרובות הם נוטים לחפש את הסיבה להפלה במשהו שעשו בחיי היומיום. אך במציאות, לפעולות היומיומיות שלנו – קיום יחסי מין, מאמץ גופני, חשיפה לקרינה מטלפון סלולרי או המיקרוגל, הרמת משאות – אין השפעה מהותית על הצלחת ההריון. 

גורמים גנטיים

כ-70% מההפלות בשליש הראשון של ההריון הן בגלל הפרעות בכרומוזומים. לכן, מומלץ כי זוגות שחוו שלוש הפלות חוזרות רצופות יבצעו בדיקה של הכרומוזומים (קאריוטיפ). 8%-3% מהזוגות עם הפלות חוזרות מוצאים בעיה בכרומוזומים, בדרך כלל חלוקה מאוזנת אך לא שווה של החומר הגנטי בין זוגות הכרומוזומים. חשוב להדגיש שבדיקת הכרומוזומים אצל ההורים חושפת רק חלק קטן מהסיבות הגנטיות להפלות.

כאשר מזהים בעיה כרומוזומלית אצל ההורים, ניתן במסגרת הפריה חוץ גופית לבצע אבחון גנטי בעוברים ולמנוע הפלה על ידי החזרה לרחם רק של עוברים תקינים מבחינה כרומוזומלית.


גורמים אנטומיים

הפרעות במבנה הרחם עלולות לגרום להפרעה בהשתרשות העובר והתפתחות השליה והעובר בחלל הרחם. בכ-15% מהנשים עם הפלות חוזרות ניתן למצוא בעיה ברחם. בעיות אלה כוללות, בין היתר, פגמים מלידה במבנה חלל הרחם, שרירנים בדופן הרחם שבולטים לתוך חלל הרחם, מחיצה ברחם והידבקויות (רקמת צלקת) שמעוותות את החלל.

האבחון מתבצע בדרך כלל בשלב ראשון בעזרת בדיקת אולטרסאונד. לעתים נעזרים בהחדרת נוזל לחלל הרחם, שמאפשר הדגמה טובה יותר של החלל בעת בדיקת האולטרסאונד. 

צילום רחם הוא מוגבל ביכולתו להדגים באופן מדויק את חלל הרחם. לעומת זאת, היסטרוסקופיה, החדרה של טלסקופ דק לצוואר הרחם, מאפשרת אבחון מדויק והיא גם שיטת הטיפול היעילה ביותר לתיקון בעיות בחלל הרחם.


גורמים הורמונליים

הפרעות הורמונליות קלות, שאינן מלוות בתסמינים, לא גורמות להפלות חוזרות. עם זאת, לאור השכיחות הבלתי מבוטלת בקרב נשים של הפרעות בבלוטת התריס ושל הפרשת יתר של הורמון החלב (פרולקטין), נראה שיש מקום לבצע בדיקת דם על מנת לשלול את הבעיות הללו.

 אי-ספיקת הגופיף הצהוב שכיחה אצל נשים עם הפלות חוזרות, אך לא ברור מהי החשיבות של חוסר בפרוגסטרון כגורם להפלות חוזרות. למרות הספק, רופאים רבים ממליצים על תמיכה עם פרוגסטרון, לאחר הביוץ ובתחילת ההריון חוזרת.


גורמים זיהומיים

מחוללי מחלה רבים, בעיקר חיידקים כמו כלמידיה ומיקופלזמה, נמצאו בשכיחות גבוהה יחסית אצל נשים עם הפלות חוזרות. למרות שאין הוכחות משכנעות כי טיפול אנטיביוטי מועיל במניעת הפלות, לעתים יומלץ אצל נשים עם הפלות חוזרות על נטילת תרביות ויינתן טיפול אנטיביוטי במידת הצורך.


הפרעות קרישה

הפרעות קרישה מלידה עלולות להוביל להפלות חוזרות, ולכן מומלץ לנשים עם 2-3 הפלות רצופות ויותר לבצע בדיקת דם להפרעות קרישה (טרומבופיליה). הבדיקה מומלצת במיוחד לנשים עם היסטוריה של אירוע של קריש דם (פקקת) או תסחיף אצלן או אצל בני משפחה קרובים. אם מאבחנים בעיה בקרישיות הדם, ניתן להציע טיפול מונע יעיל בעזרת תרופות נוגדות קרישה (מדללי דם) כמו קלקסאן או פראגמין.


גורמים חיסוניים

תגובה לא תקינה של מערכת החיסון עלולה לגרום ליצירה של תגובה חיסונית ונוגדנים נגד רקמות בגוף האישה, ובהמשך לפגיעה בהתפתחות ההריון, כנראה בעיקר עקב פגיעה בתפקוד השליה. אם בבדיקת דם יימצאו נוגדנים המורים על תגובה חיסונית לא תקינה, ניתן למנוע הפלות חוזרות על ידי מתן של תרופות כמו אספירין ותרופות נוגדות קרישה.

עם זאת, קיימת מחלוקת בשאלה אם המערכת החיסונית של האם יכולה לפגוע באופן ישיר בעובר. בהתאם, אין הסכמה על התועלת בטיפולים.


גורמים סביבתיים

עישון, אלכוהול ושתיית כמויות גדולות של קפה דווחו בקשר עם שכיחות מוגברת של הפלות חוזרות. 


כיצד מאבחנים הפלה?
 

  • דמם לדני – כ- 80% מההפלות מתרחשות ב-12 השבועות הראשונים של ההריון. מרבית ההפלות הללו מאובחנות לאחר שהאישה פונה לרופא בשל דמם לדני. בדרך כלל הדימום מלווה בהתכווצויות ובכאב בבטן התחתונה. אם נפלטה רקמה מהרחם, חשוב לאסוף אותה לשקית או למכל נקיים ולהביא אותה לרופא לבדיקה. 
  • אולטרסאונד דופק – לעתים מאבחנים הפלה בבדיקת אולטרסאונד שגרתית שבה לא נצפה דופק בעובר. 


האם הפלה בעבר מעלה את הסיכוי להפלה חוזרת?

 היסטוריה של הפלות בעבר מעלה את הסיכון להפלה נוספת. אצל אישה שכבר ילדה בעבר לפחות ילד חי אחד, הסיכון להפלה בהריון הבא הוא 12%. אך אם אישה זו חוותה בעבר הפלה אחת, הסיכון להפלה חוזרת עולה ל- 24%. אם היא חוותה 3 הפלות בעבר, הרי שהסיכון להפלה נוספת עולה ל- 32%. הסיכון להפלה של אישה שלא ילדה בעבר ילוד חי וחוותה 2 הפלות ויותר הוא גבוה מאוד – 45%-40%.


האם הסיכון להפלה קשור לגיל האישה?

קיים קשר הדוק בין שיעור ההפלות לגיל האישה. השכיחות של הפלות בנשים בנות 20 הוא 12%, בעוד שבנשים בנות 40 השכיחות עולה ל-26%.

למעשה, אם בודקים נוכחות הריון משלב מוקדם לאחר הביוץ, נגלה ששיעור ההפלות אחרי גיל 40 מגיע ל-75%.

אצל אישה שהרתה לאחר טיפול בהפריה חוץ גופית הסיכון להפלה בגיל 30 הוא כ-15%, בגיל 40 כ-30% ומגיל 43  – יותר ממחצית מההריונות מסתיימים בהפלה. 


כיצד מטפלים בהפלה טבעית?

במקרים של חשד להפלה, הרופא מבצע בדיקת אולטרסאונד. אם נמצא שחלל הרחם ריק, כלומר אינו מכיל חומר הריוני, תאובחן "הפלה שלמה" ולא יהיה צורך בטיפול נוסף.

אם, לעומת זאת, החל דימום ונפלטה רקמה הריונית, אך הרחם עדיין מכיל שיירי חומר הריוני, תאובחן "הפלה בלתי שלמה." במקרה זה, כמו גם אם שק ההריון נותר בשלמותו, קיימות מספר אפשרויות טיפוליות בהתאם לגודל ההריון.

הריון צעיר

אם מדובר בהריון צעיר, כלומר בעובר שגודלו קטן מ-10-9 שבועות הריון (ללא קשר לגיל ההריון), ניתן לנקוט גישה שמרנית – במרבית המקרים הרחם יתכווץ ויפלוט את כל התוכן ההריוני. מצב זה מחייב מעקב קפדני, על מנת לוודא שהרחם אכן התרוקן לחלוטין.

אפשרות אחרת היא לזרז את התרוקנות הרחם על ידי מתן תרופות שגורמות לכיווצו. טיפול זה מוביל, תוך ימים ספורים, להתרוקנות מלאה של הרחם אצל 80%-70% מהנשים.

אפשרות שלישית, שנפוצה מאד בישראל, היא להפנות את האישה לביצוע גרידה, כלומר ריקון ניתוחי של הרחם. פעולה זו מבוצעת בהרדמה כללית בשני שלבים. בשלב ראשון, מרחיבים את צוואר הרחם בעזרת מוטות בעלות קוטר עולה. בשלב שני, מחדירים לצוואר צנתר שדרכו שואבים את רקמת ההריון. יש הממליצים, אצל אישה שלא ילדה בעבר, להחדיר לתעלת צוואר הרחם, מספר שעות לפני הפעולה הניתוחית, מקלון העשוי אצה בשם למינריה. המקלון מתרחב בהדרגה במשך מספר שעות, וכך אמור למנוע נזק לטווח ארוך לצוואר הרחם. גישה זו לא הוכחה מחקרית.


הריון בשבוע 20-14

ביצוע הרחבה של צוואר הרחם וריקון ניתוחי של הרחם בשלב זה מחייב מיומנות רבה מצד הרופא המבצע. יש רופאים שמעדיפים, בשל גודלו של העובר בשבועות אלה, להזריק למי השפיר חומר שיגרום לרחם להתכווץ כך שהרחם יתרוקן מעצמו בהליך שדומה להשראת לידה מוקדמת.


ומה עושים במקרה של הפלות חוזרות – קראו כאן?

כל הזכויות שמורות