יש עתיד: מידע חשוב (ומרגיע) על פגים

פרופ' ציפי שטראוס

לידת פג, יכולה (ובצדק), להיחוות כטראומה קשה עבור ההורים. הפנטזיה הנעימה על תינוק חמוד ושמנמן שיצטרף לחיק המשפחה, נקטעת ברגע. במקומה מקבלים תינוק רזה וקטנטן, מחובר כולו לצינורות ומכשירים. בנוסף, במקום לקחת אותו הביתה כעבור ימים ספורים, עליו להישאר תקופה ממושכת בבית חולים, כשמעל הכל מרחף עתיד לא ברור: האם הוא יחיה? ואם כן, האם יהיה בריא לחלוטין כשיגדל?

החדשות הטובות הן שמשנה לשנה, הודות לידע הרפואי והמכשור המתקדם, אחוזי ההישרדות בקרב פגים רק ממשיכים לעלות. למעשה, כיום, גם תינוקות שנולדים בשבוע ה-24, הם בעלי סיכויים גבוהים לחיות ולמעלה מ-50 אחוז מהשורדים גם ימשיכו להתפתח בצורה תקינה ולא יסבלו מאף נכות משמעותית. הצלחנו להרגיע? הנה עוד כמה פרטים חשובים.

מה אחוזי ההישרדות של פגים?

פג מוגדר לפי שבוע הלידה. כל תינוק שנולד לפני שבוע 37, אוטומטית מוגדר פג, ללא קשר למשקלו. אחוזי ההישרדות הם תלויי שבוע ומשקל גם יחד. לדוגמה, תינוק שנולד בשבוע 24 במשקל 800 גרם, הוא בעל סיכויים גבוהים יותר לשרוד מתינוק שנולד בשבוע 24 במשקל 500 גרם".

אפשר לחלק את הפגים לשלוש קבוצות לפי השבוע שבו נולדו:

קבוצה ראשונה:  שבועות 28-24.

קבוצה שנייה: שבועות 32-29

קבוצה שלישית: שבועות 36-33.
 

אחוזי ההישרדות עולים משנה לשנה

ככל שמדובר בתינוק שנולד בשבוע מאוחר יותר, כך גם אחוזי התמותה והסיבוכים נמוכים יותר. תינוקות שנולדו בשבוע 25-24, הם בעלי 70-60 אחוזי הישרדות, כש-50 אחוז מהשורדים, לא צפויים לסבול מנכות משמעותית כמו שיתוק מוחין, עיוורון, חירשות וכו'.  לעומתם, בקרב תינוקות שנולדו בשבועות 33-36, אחוז ההישרדות מתקרב ל-100(!) ובהתאם, גם אחוז הסיבוכים יורד באופן ניכר.

מהם הגורמים ללידה מוקדמת?

יש מגוון סיבות, החל מגורמים פיזיולוגים, כמו מבנה הרחם וצוואר הרחם, או בעיות שליה המונעות מהעובר להמשיך ולגדול כמו שצריך ברחם, מחלות של האם כמו לחץ דם, סוכרת הריון ומחלות כרוניות אחרות וכמו כן טראומות חיצוניות: חבלה של האם, מאמץ יתר וכן הלאה.

הסיבה השכיחה ביותר ללידת פג היא זיהום במי השפיר, כתוצאה מדלקת בדרכי השתן, חיידק שחדר לדם ועוד. זו, אגב, אחת התיאוריות לכך שבתקופת הקורונה, בישראל ובעולם נרשמה ירידה משמעותית בלידת פגים עקב ההסתגרות בבתים (שצמצמה את החשיפה לזיהומים שבחוץ), ובנוסף ההקפדה היתרה על סטריליות.

איך נראה פג?

בניגוד לתינוק שנולד במועד, לא רק שפג נראה קטן יותר אלא שהוא גם רזה יותר. זאת כיוון שעדיין אין לו שכבת שומן הנוצרת רק בשבועות האחרונים של ההריון. ראשו של הפג הרבה יותר גדול מהגוף (חוסר הפרופורציה ניכר היטב), ולעיתים את גופו ופניו מכסה פלומת שיער עדינה שאמורה לנשור בהמשך.

בפגים  קטנים מאוד, עדיין לא התפתחה שכבת האפידרמיס (שכבת התאים החיצונית של העור). כתוצאה, הם חייבים לשהות באינקובטור עם 90 אחוז לחות, אחרת יאבדו חום ונוזלים. בנוסף, כל מה שמונח על עורם עלול לגרום לכוויה. לשם כך, עבור חיבורם למכשירי הניטור השונים, מורחים לפני כן על עורם הגנה ע"י משחת סילקון מיוחדת. כמו כן, בעוד שכל איברי הגוף של הפג כבר קיימים - עדיין לא כולם בשלים: זה כולל בעיקר את מערכת העיכול, הריאות והמוח.

מה כולל תהליך ההבשלה של המערכות בגוף הפג?

את כל הפגים שנולדו בשבוע 34 ומטה, מכניסים לאינקובטור שמיועד לדמות את תנאי הרחם. האינקובטור שומר על טמפרטורה קבועה (הפג עדיין לא יכול לווסת את חום הגוף בעצמו), על לחות גבוהה (כדי למנוע איבוד נוזלים) וכדי למנוע חשיפה לתאורה חזקה (העלולה לגרום חוסר נוחות לתינוק).

בנוסף לאינקובטור, חלק מהפגים נזקקים לטיפול להבשלת הריאות. הסיבה היא שפגים נולדים עם חוסר בחומר ה'סורפקטנט' שמופרש בריאות רק לקראת שבוע 34, החשוב מאוד להתפתחות הריאות ומונע קריסה של נאדיות הריאה. למעשה, רק בזכות גילוי והפקתו המלאכותית של החומר לפני כ-50 שנה, התאפשר להציל פגים בשבועות מוקדמים.

בקרב תינוקות שנולדו בשבועות מאוד מוקדמים, בנוסף להזרקת "סורפקטנט" לריאות, תידרש גם הנשמה רציפה. בקרב תינוקות שנולדו בשבועות מאוחרים יותר, לרוב תינתן רק תמיכה בחמצן. חשוב לציין, שברגע שהתינוק נולד ומתחיל לנשום, לאט-לאט הוא מתחיל לייצר את הסורפקטנט באופן טבעי בעצמו.

מערכת נוספת שלא מגיעה להבשלה מלאה אצל פגים, היא מערכת העיכול, ולכן, באמצעות עירוי לחבל הטבור, מחדירים לתינוק נוזלים המכילים את כל המרכיבים הדרושים לו כדי לגדול (חלבונים, שומנים וסוכרים). במקביל, דואגים להאכלת התינוק בחלב אם או בפורמולה באמצעות זונדה - צינורית המוחדרת לקיבה. קיימת חשיבות גדולה שהתינוק יקבל חלב אם ובמיוחד את החלב הראשוני של האם (קולוסטרום), זאת מפני שהוא עשיר מאוד בנוגדנים, שומן וחלבונים, ותורם רבות להתפתחותו התקינה של התינוק.
 
מאחר שהמעיים של התינוק אינם בשלים, ההאכלה נעשית בכמויות קטנות מאוד, אותן מעלים מדי יום באופן מבוקר. בסופו של דבר, כשהמעיים גדלים יותר וכמות ההאכלה עולה, מורידים את העירוי ומסתפקים בהאכלה בלבד.

גם מוחו של התינוק שנולד טרם המועד לא מפותח מספיק. בעוד שמוחו של תינוק הנולד במועד נראה כמו מוח של אדם מבוגר (לצורך העניין: דמוי אגוז פקאן עם קפלים), מוחם של פגים הוא חלק לגמרי, ללא קפלים בכלל. במהלך השבועות בהם הפגים מאושפזים בפגייה, המוח שלהם ממשיך להתפתח ונוצרים בו אותם קפלים.

מחקרים שעקבו אחר התפתחות המוח בפגים, עזרו לייעל את דרכי הטיפול בהם: נמצא, שתינוקות שנחשפו לגירויים שיצרו עבורם סטרס או כאב (לדוגמה: היחשפות לאור גבוה, רעש חזק, לקיחת בדיקות דם), סבלו מנפח ירוד של האונה הקדמית במוח ובחיבור בין האונה הימנית לשמאלית - אותם חלקים במוח שאחראים על ביצוע פעולות ומטלות. זאת הסיבה שכיום יש הקפדה יתרה על מניעת גירויים שליליים אלה.

מנגד, נמצא שאצל פגים שלא זכו לגירויים חיוביים, כלומר שכבו באינקובטור חשוך בלי שההורים שלהם דיברו אליהם, החזיקו אותם, הצמידו אותם אליהם במגע של "עור לעור", האזור של האונה הטמפורלית במוחם, האחראי על התקשורת, נותר חלק, לא נוצרו בו קפלים והוא לא התפתח דיו. לכן, כיום מקפידים מאוד לחשוף את הפגים לגירויים חיוביים מעין אלה.

יש מיכשור נוסף שאליו מחברים פגים?

בימיהם הראשונים, הפגים הקטנטנים מחוברים לניטור מוחי. זאת כיוון שהחשש הגדול הוא שיתרחש דימום מוחי (האופייני בעיקר בשבוע הראשון ללידה),  ולכן יש לעקוב ולראות שזרימת הדם למוח תקינה. בנוסף מבצעים אקו לב להערכת תפקוד לבבי, וכולם מחוברים למכשירים המנטרים מדדים שונים, כמו דופק, נשימה, חמצן ולחץ דם.
 

באיזה אופן משתלבים ההורים בטיפול בפגייה?

במחלקת הפגים בשיבא, אנו מעודדים כמה שיותר את המעורבות ההורית. ההורים יכולים להימצא לצד התינוק 24/7. המוטו שלנו הוא לשתף את ההורים בכל המידע, כי הוכח ששקיפות מלאה מורידה את מפלס החרדה. במקביל אנחנו מעודדים את האימהות לשאוב ולתת חלב אם, וכן מעודדים את ההורים להחזיק את התינוק ולאפשר מגע של "עור לעור", המחזק את החיבור בין התינוק להוריו, מעודד את הפרשת הורמון האוקסיטוצין, מעודד יצירת חלב בקרב האם ועוזר ליציבות התינוק ומפחית הפסקות נשימה. גם הורים לתינוקות קטנטנים ומונשמים, שנולדו בשבוע 24 ושוקלים 600 גרם בלבד, יכולים להחזיק את תינוקם.

כמה זמן הפג צריך לשהות בפגייה?

התשובה תלויה בשבוע שבו נולד הפג, במשקל גופו ובעמידה במספר תנאים:

להגיע למשקל של 1.900 גרם (1.9 קילו) לפחות, כלומר לשבוע מתוקן מעל שבוע 35.
להיות מסוגל לינוק או לאכול לבד מבקבוק.
לשמור על חום גופו ללא אמצעי חימום מיוחדים.

בממוצע, זמן השהות של פג בפגייה יכול לקחת בין שבוע (אם נולד לפני שבוע 36) ועד 11 שבועות (אם נולד בשבוע 24), זו, כמובן, בהנחה שהכל מתנהל חלק וללא סיבוכים.