סיבוכים בהריון מרובה עוברים

ביחידה לרפואת העובר אנו מתמחים בטיפול בהריונות תאומים ושלישיות. הריונות התאומים מתחלקים לשני סוגים עיקריים:

1. תאומים  מונוכוריאלים: תאומים זהים המקבלים את אספקת הדם שלהם משליה  אחת.  לרוב התאומים מופרדים בממברנה דקה (ביאמניוטים), אולם לעיתים אין כל הפרדה בין התאומים (מונואמניוטים).

2. תאומים ביכוריאלים: כל תאום מקבל את אספקת הדם משליה נפרדת. התאומים נפרדים בשתי ממברנות (אמניון וכוריון). מרבית (אם כי לא כל) התאומים הללו אינם זהים.

סיבוכים ספציפים להריונות מונוכוריאלים:

• מעבר דם מעובר לעובר (TTTS ): תאומים שנוצרו מביצית אחת חולקים שליה אחת, ויש להם כלי דם משותפים. בכ-15% ממקרים אלה עלולה להתפתח תסמונת של מעבר דם דרך כלי הדם המשותפים. התוצאה היא ש"העובר התורם" הוא מעט אנמי וכמעט ללא מי שפיר בשק שלו, ולעומתו "העובר המקבל" עלול לסבול מאי ספיקת לב ומריבוי מי שפיר.
  
  הטיפול במצב זה מדרגת חומרה מסויימת הינו צריבה בלייזר של כלי הדם המשותפים בהנחיית אנדוסקופיה ייעודית שמוחדרת לרחם. הטיפול מבוצע לרוב בין שבוע 16 ל-26 להריון.

• ​​​עובר אקארדי (ללא לב) או תסמונת TRAP: במצב זה נוצרים שני עוברים, אולם התפתחותו של עובר אחד איננה תקינה (מסיבה לא ברורה), כשבין חלקי הגוף שאינם מתפתחים נכלל גם הלב. במקרה זה, לבו של עובר אחד מזין שני עוברים, וכתוצאה מכך לעיתים תפקוד הלב של העובר התקין עלול להידרדר. במצבים אלה יש לבצע טיפול המנתק את אספקת הדם בין שני העוברים.

• האטה בגדילה של אחד התאומים –selective Intra Utreine Growth Restriction
  במצב זה, השליה לא מתחלקת באופן שיוויוני בין התאומים כך שתאום אחד גדל כמצופה והשני קטן בהרבה וסובל מהאטה בגדילה. לעיתים הטיפול מתבטא במעקב צמוד בלבד ולעיתים במסגרת אשפוז ויילוד מוקדם. במקרים חמורים במיוחד, הטיפול המומלץ יהיה הפחתה של התאום הקטן על ידי צריבת חבל הטבור שלו, פרוצדורה מורכבת שמבוצעת ביחידה לרפואת העובר.

• תסמונת אנמיה-פוליציתמיה- Twins anemia polycyrhemia sequence TAPS  במצב זה תאום אחד סובל מאנמיה (חסר דם) ותאום שני סובל מעודף דם (פוליציתמיה) - הטיפול תלוי בגיל ההריון ויכול לכלול צריבה בלייזר של כלי הדם, עירוי תוך רחמי לתאום האנמי או יילוד מוקדם. 
   

סיבוכים אופייניים לכלל הריונות התאומים:

הריונות תאומים מאופיינים בסיבוכים כלליים, כמו לידות מוקדמות (וסיבוכי פגות) והפרעה בקצב צמיחת אחד העוברים (דיסקורדנטיות). מצבים אלו מצריכים מעקב ביחידה לרפואת העובר ובמרפאה להריון  בסיכון גבוה.

דילול עוברים:

עקב העלייה בשכיחות הטיפולים לגרימת ביוץ והפריה חוץ גופית, עולה מספר ההריונות מרובי העוברים (שלושה עוברים ויותר). במקרים אלה מקובל להציע הפחתה במספר העוברים, כדי לשפר את הסיכויים של העוברים שנותרים ברחם. דילול עוברים בהריונות של תאומים מתבצע במקרים של אבחון מום באחד העוברים או מסיבות מילדותיות.

עקב הסיבוכים הספציפים האופייניים להריונות מסוג זה, הקמנו מרפאה ייעודית לתאומים מונוכוריאלים, שבמסגרתה מתבצע מעקב אחת לשבועיים, במטרה לאבחן את הסיבוכים בזמן ולטפל בהתאם לצורך. מטרתה השנייה של המרפאה היא ליווי לאורך ההריון ועד הלידה.