הריון חוץ-רחמי

מאת ד"ר רקפת יואלי-אולמן, מנהלת מחלקת הריון בסיכון

איפה מתפתח הריון חוץ-רחמי?

ביותר מ-95% ממקרי ההריון החוץ-רחמי משתרשת הביצה המופרית בחצוצרה, האיבר המקשר בין השחלה לבין הרחם. לעיתים רחוקות יתפתח ההריון במקומות אחרים, למשל בשחלה, בקרן הרחם ולעיתים אפילו במקומות מרוחקים יותר בחלל הבטן.

האם זה מסוכן?

הריון חוץ-רחמי הוא מצב מסוכן אם אינו מאובחן בזמן. ההריון עלול לגרום לקרע של האיבר שבו הוא נמצא ולהוביל לדימום פנימי אל האגן. דימום כזה עלול לגרום למצב מסכן חיים. כיום ניתן לאבחן הריון רחמי בשלב מוקדם של ההריון באמצעות בדיקת אולטרסאונד ובכך להפחית בצורה ניכרת את הסיכון לסיבוכים מסכני חיים.

מה השכיחות של הריון חוץ-רחמי?

קשה להעריך באופן מדויק, אולם המספרים נעים בין 6 ל-20 מקרים לכל אלף הריונות. בקרב נשים הפונות לבדיקה בעקבות דימום בטרימסטר הראשון, השכיחות היא %16-6.

מהם גורמי הסיכון להריון חוץ-רחמי?

• פגיעה קיימת בחצוצרות, בשל ניתוחים באזור או זיהומים קודמים באגן (שנגרמו, למשל, ממחלות מין), או בשל מום מולד.
• טיפולי פוריות.
• הריון חוץ-רחמי קודם – סיכון מוגבר להריון חוץ-רחמי נוסף.
• עישון.
• כניסה להריון למרות קיומו של התקן נגד הריון (נדיר).
• מומים מולדים (נדיר).
• כניסה להריון למרות ניתוח לקשירת חצוצרות (נדיר).

מהם הסימנים להריון חוץ-רחמי?

בשלב מוקדם של ההריון לא יופיעו תסמינים מיוחדים מעבר לסימני הריון רגילים - איחור בווסת, רגישות בשדיים, בחילות ועוד.
לאחר מכן עשויים להופיע:
• כאבי בטן.
• דימום נרתיקי.
• במצבים קיצוניים, שבהם כבר נוצר קרע באיבר בו מוקם ההריון, יופיעו סחרחורת ואובדן הכרה. במצב זה יש לפנות לטיפול רפואי מיידי.
אצל חלק מהנשים לא יופיעו תסמינים כלל.

בין הסימנים להריון חוץ-רחמי: כאבי בטן ודימום נרתיקי

איך מאבחנים?

• בדיקה גופנית גינקולוגית.
• בדיקת אולטרסאונד.
• בדיקות דם (ספירת דם, תפקודי קרישה ורמת הורמון ההריון).

איך מטפלים?

הריון מחוץ לרחם אינו יכול להתפתח להריון תקין וככל שהוא מתקדם הוא מהווה סכנה גדולה יותר לחיי האישה. הטיפול נועד להפסיק את ההריון ולמנוע את הסיכון לחיי האם.
לאחר אבחון המצב יוחלט על אופן הטיפול, בשיתוף המטופלת. 
האפשרויות הן:
• מעקב שמרני - במצבים שבהם אין תסמינים והצפי הוא שההריון יפסיק להתפתח באופן ספונטני, קיימת אפשרות למעקב ללא התערבות - יש צורך במעקב הדוק תחת השגחה רפואית.
• טיפול תרופתי - במצבים שבהם קיימים תסמינים קלים ובתנאים מסוימים (תלוי בתוצאות בדיקת הדם ובממצאי האולטרסאונד), ניתן לטפל בתרופה שעוצרת את התפתחות העובר, במסגרת אשפוז.
• התערבות ניתוחית - במצבים שבהם לא ניתן לטפל באופן שמרני או תרופתי, או אם הטיפול התרופתי לא צלח, יהיה צורך בטיפול ניתוחי, בדרך כלל לפרוסקופי (ניתוח זעיר-פולשני). בניתוח תיכרת החצוצרה עם ההריון בתוכה. חשוב לציין כי לאחר כריתת חצוצרה עם הריון חוץ-רחמי, כל עוד החצוצרה הנגדית תקינה, הסיכוי להריון תקין וללידה אינו נפגע.