תפריט נגישות א+ א א-

מידע הצהרת נגישות
תצוגת צבעי האתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה סגור
טלפונים חשובים במרכז נשים ויולדות
טלפונים חשובים במרכז נשים ויולדות
דלג לתוכן העמוד (מקש קיצור m) דלג לצור קשר (מקש קיצור 2) דלג למפת האתר (מקש קיצור 3)

העובר לא בכיוון? אפשר לבצע הליך היפוך עובר

אם העובר נמצא במצג עכוז בשבוע 37 ואילך, לרוב נדרש ניתוח קיסרי. אבל לפני זה אפשר לנסות לגרום לו להתהפך

לקראת מועד הלידה (משבוע 37 להריון) כ-97% מהעוברים נמצאים במצג ראש, שבו הראש פונה כלפי פתח תעלת הלידה; התנוחה האופטימלית של העובר היא כאשר הוא מתמקם בצד השמאלי של הבטן, עם הגב צמוד לצד שמאל והמבט לכיוון ימין – כלומר, "מצג עורף קדמי שמאלי". כך, ראש העובר ממשיך בקו ישר מהגב (לא פונה הצדה לכיוון הכתף) עם כיפוף קל מטה (סנטר לחזה). ניתן להגיד שזהו המנח שמבטיח כניסה חלקה לתעלת הלידה.

במצג עכוז – שבו נמצאים כ-3% מהעוברים בשבוע 37 ואילך – העובר מפנה את עכוזו לעבר תעלת הלידה. כ-90% ממצגי העכוז הופכים עצמונית למצג ראש עד שבוע 37 להריון. מעבר לכך, ראש העובר כבר גדול מאוד, המקום ברחם קטן וקשה לו להתהפך. לכן, אם העובר לא התהפך עד לשבוע 37, קטן הסיכוי שכבר יעשה זאת בכוחות עצמו. יש עוד מצגים, בנוסף למצג עכוז, שאינם אופטימליים ללידה, כמו מנח רוחבי – שבו העובר שוכב לרוחב.


מהם הגורמים למצג עכוז?

הגורמים למצג עכוז אינם ידועים דיים. עם זאת, ידוע כי הוא נפוץ במקרים כגון הריונות קרובים, הריון מרובה עוברים, היסטוריה של לידות מוקדמות, בעת מיעוט או ריבוי מי שפיר, הריון עם עובר במשקל נמוך, ראש עובר מוארך, מבנה רחם לא תקין (כגון כזה שכולל מחיצה), ושליית פתח (כאשר היא משתרשת בפתח הפנימי של צוואר הרחם ומכסה אותו).


מהן הסכנות במצג עכוז?

כאשר העובר במצג ראש, החלק הגדול ביותר שלו הוא שמפלס לו את הדרך בתעלת הלידה. כך, הפתח שנפער בצוואר הרחם גדול דיו והגוף לא ייתקע. לעומת זאת אם העכוז, שהנו קטן מהראש, יפלס את הדרך, קיים חשש שהראש ייתקע בתעלת הלידה אחרי ששאר הגוף ייצא. דבר זה עלול לגרום לו לחוסר בחמצן ולפגיעות ושטפי דם במוח. בנוסף, רוב הרופאים לא מיומנים בביצוע לידת עכוז. בשל סיבות אלו לידה זו עלולה לסכן את העובר. עם זאת, בהריונות שמאפשרים זאת, ולאחר ייעוץ והסכמה של רופא בכיר וכאשר יש צוות רפואי מיומן, ניתן ללדת לידת עכוז, ואנו מאפשרים זאת במרכז הרפואי שיבא.


מה זה היפוך חיצוני?

נשים שעוברן במצג עכוז אחרי שבוע 37 ולא מעוניינות ללדת בניתוח קיסרי, יכולות לעבור ניסיון היפוך חיצוני (External Cephalic Version). בהליך זה הרופא/ה מפעיל/ה על הבטן לחץ חיצוני מתון ומבוקר וכך מנסה לשנות את תנוחת העובר למצג ראש. כך, נעשה ניסיון להרים את העכוז של העובר ולכוון את הראש שלו לאגן של האשה. פעולה זו, שלרוב מסתיימת בתוך דקות, יכולה להיות מעט כואבת ושיעור ההצלחה שלה הוא 70%-50% (גבוה יותר בלידות חוזרות – שבהן הרחם רפוי יותר והעכוז לרוב אינו מקובע בתעלת הלידה ולכן קל יותר לסובבו).

 

מהם התנאים העיקריים שעלולים לפגוע בהצלחת ההיפוך?

  • מיעוט מי שפיר (כאשר כמות המים מעטה אין לעובר מרחב להסתובב)
  • שליה קדמית (נמצאת בין ידי המבצע/ת לבין העובר ועשויה להפריע לפעולה)
  • עובר במשקל גדול (מעל 3.5 ק"ג)
  • נשים עם דופן בטן עבה
  • עכוז שנמצא נמוך בתעלה הלידה (קשה יותר להוציאו ולהפכו)

 

מתי אסור לבצע היפוך?

  • כאשר קיימת המלצה ללדת בניתוח קיסרי
  • בלידה פעילה. לעתים נשים קובעות תור להיפוך אך תהליך הלידה כבר החל לפני כן. במצב זה הסיכוי להפוך את העובר קטן מכיוון שהצירים לוחצים על העכוז לכיוון תעלת הלידה
  • ירידת מים (בשל ההפחתה במי השפיר)
  • כאשר חלה ירידה בדופק העובר (מצב מסוכן שאינו מאפשר לסכן את העובר עוד יותר)

 

כיצד נעשית פעולת ההיפוך?

היולדת מתקבלת לחדר לידה ומחוברת לניטור דופק העובר לכחצי שעה כדי לבדוק את תקינותו. לאחר מכן היא עוברת בדיקת אולטרסאונד שבה מוודאים כי העובר עדיין במצג עכוז, בודקים את כמות מי השפיר ועושים הערכת משקל. בבדיקה זו ניתן לראות גם את מיקום השליה וגם אם חבל הטבור כרוך סביב צוואר העובר ועלול לגרום לו להאטת דופק, ולהימנע מהיפוך בשל כך. אם כל התנאים מאפשרים את ההיפוך, היולדת מקבלת עירוי נוזלים כדי למלא את שלפוחית השתן. כאשר היא מלאה, היא מסייעת לדחוף את העכוז כלפי מעלה וכך עולים סיכויי ההצלחה. כאשר היולדת חשה שהשלפוחית מלאה, ניתנת לה זריקה תת-עורית של ונטולין להרפיית שריר הרחם. לאחר מכן הרופא/ה המיילד/ת מתחיל/ה את הפעולה: מישוש העכוז והרמתו מהאגן. באופן כזה רוב העוברים מטים את ראשם לכוון צידי הבטן של האם ואז, לרוב עצמונית או בסיוע הרופא/ה, מושלם הסיבוב. הפעולה נעשית בעדינות רבה, תחת מעקב מתמיד של אולטרסאונד לניטור דופק העובר ובקרה של מיקומו.

אם הפעולה צלחה, יש להמשיך לנטר את דופק העובר במשך שעה-שעתיים. במהלך הניטור ניתן לאשה עירוי פיטוצין במינון נמוך, שגורם לצירים שמטרתם לקבע את ראש העובר בתעלת הלידה. בנוסף, היא מתודרכת למעקב תנועות קפדני ולפנייה מיידית לבית החולים בכל תלונה חריגה (כגון דימום או ירידת מים). יום אחרי הפעולה היא צריכה להגיע לביקורת מיילדותית, כולל בדיקת רופא, אולטרסאונד וניטור עוברי. אשה בעלת Rh שלילי תקבל חיסון Anti-D בתום הפעולה.

אם הפעולה לא צלחה לאחר כמה ניסיונות, היא מופסקת, והעובר עובר ניטור דופק ממושך.

כל התהליך נעשה כמובן בשיתוף פעולה מלא עם האשה/ בני הזוג.

תרשים המתאר את שלבי תהליך ההיפוך


האם עלולים להיות סיבוכים להיפוך?

שיעור הסיבוכים המשמעותיים בפעולת ההיפוך הוא נדיר – פחות מחצי אחוז. הסיבוך העיקרי הוא ירידה בדופק העובר שעשויה לנבוע ממתיחה של חבל הטבור או השליה. אך ברוב המקרים, עם הפסקת הפעולה, הוא חוזר מיד לתקינותו. במקרים נדירים ההאטה בדופק תימשך והעובר יראה סימני מצוקה שיחייבו ניתוח קיסרי דחוף (לכן האשה צריכה להיות בצום לפני הפעולה). כאמור, כדי לזהות את המצב הזה, ההיפוך מתבצע תחת מעקב מתמיד של אולטרסאונד לניטור דופק העובר. סיבוך אפשרי נוסף הוא היפרדות שליה (התנתקות ממקומה) שעלולה לגרום למצוקה עוברית. לכן לאחר הפעולה יש לעבור ניטור עוברי רצוף במשך שעה-שעתיים. בשל הסיכון (הנמוך כאמור) לסיבוכים אלו, פעולת ההיפוך נעשית בחדר לידה, סמוך לחדר ניתוח.


היפוך במיון יולדות שיבא 

אשה שבוחרת לעבור היפוך חיצוני בשיבא צריכה לעבור קודם הערכה ביחידת הניטור. אם תנאי ההריון מתאימים, היא תוזמן למיון יולדות בשעות הבוקר. לפני ההיפוך היא תתבקש:

  • להיות בצום מחצות (ניתן לשתות מים)
  • לעבור הערכה אצל רופא/ה שכוללת קבלת היסטוריה רפואית והיסטוריה של ההריונות, בדיקה גופנית ובדיקת אולטרסאונד והסברים על ניסיון ההיפוך
  • לחתום על טופס הסכמה מדעת


שיטות נוספות להיפוך העובר

תנוחות

קיימות תנוחות שיכולות לסייע לעובר להתבסס עם ראשו כלפי מטה. מומלץ לבצע אותן משבוע 35, כשלוש פעמים ביום למשך כ-15 דקות כל פעם, בעיקר כאשר העובר פעיל.

  • עמידת נר: יש להישכב על כריות ולהעלות את הרגליים גבוה על הקיר, רחוק מהישבן
  • תנועת ברכיים חזה: כמו תנוחת שש, רק שכאן יש להישען על המרפקים במקום על כפות הידיים, וגם על הברכיים כך שייגעו ברצפה (הראש נמוך יותר מהישבן). ניתן להישען כך גם על כרית או כדור פיזיו, ולהגביה את האגן
  • רכינה לפנים: יש להישען על פוף או על מצבור כריות, כאשר האגן מורם מאוד
  • עמידה על שש ונענועי אגן במעגלים: תנוחה שמפחיתה מתח באגן ומאפשרת לו להתרחב
  • זחילה: הליכה על ארבע ברחבי הבית. בפעולה זו הרחם נע קדימה וכך גם ראש העובר
  • השמעת מוזיקה/ קולות: יש לשכב על הגב ולהשמיע לעובר מוזיקה/ קולות נמוכים באזור הנרתיק (הצלילים מעודדים אותו להימשך לשם)
  • תאורת פנס: יש להאיר את הבטן התחתונה, לכיוון הנרתיק, היכן שראש העובר אמור להיות, כדי שיימשך אל האור
  • קירור: יש לשים קרח על החלק העליון של הבטן כדי לגרום לעובר לתחושת קור ולהתרחקות מהאזור

 

דמיון מודרך

כולל תרגולים שמתמקדים בהרפיית הגוף, נשימה, שיחות עם העובר ועידודו להתהפך

 

היפוך עובר במים

שיטת טיפול עדינה ומרגיעה, שבה האשה נכנסת להרפיה ונעה ברכות במים. העובר עשוי להגיב לתנועתיות זו באופן שמייצר גירוי במערכות גופו וגורם לו להתהפך

 

רפואה סינית

  • דיקור סיני באצבע הקטנה של כף הרגל – נקודה BL67 – שלפי הרפואה הסינית יכולה להניע את הרחם ולגרום להתהפכות העובר
  • חימום נקודת הדיקור (מוקסה) BL67 להגברת האפקט הטיפולי בסיגר שעשוי משכבות צמח מיובש ממשפחת לענה. נמצא שגירוי זה מעורר ייצור מוגבר של הורמונים כגון אסטרוגן ופרוסטגלנדינים, שמעודדים את דפנות הרחם להתכווץ וכך מגבירים את תנועתיות העובר
  • רפלקסולוגיה: עובדת על העיקרון של היפוך אנרגטי שמוביל להיפוך פיזי. לחיצה ועיסוי בנקודות מסוימות בכף הרגל עשויים לייצר אנרגיה ברחם שיכולה לגרום לעובר להתהפך
כל הזכויות שמורות