סקירת מערכות מוקדמת (סקירה ראשונה)
סקירת מערכות מוקדמת מתבצעת בשבועות 17-13. בסקירה בודקים את המבנה האנטומי של העובר – מבנה האיברים והמערכות השונות של העובר (גולגולת, מוח, פנים, לב, גפיים, עמוד שדרה, בטן ועוד) – את מיקום השליה ואת כמות מי השפיר.
רוב המערכות והאיברים של העובר נוצרים כבר בשבועות הראשונים להריון, ולכן את רוב המומים ניתן לזהות כבר בסקירה המוקדמת. עם זאת, חלק מהאיברים מתפתחים בשלבים מאוחרים יותר של ההריון, ולכן חשוב לבצע גם את הסקירה המאוחרת ואף סקירה שלישית.
הבדיקה אינה מאבחנת תסמונות גנטיות, אבל לעיתים ניתן למצוא בה ממצאים מחשידים לקיומן של התסמונות. לדוגמה, ניתן לאתר מוקד אקוגני בלב העובר והרחבה קלה של אגני הכליות של העובר. קיומו של כל ממצא אינו מוגדר מום, אך עלול להצביע על מום אפשרי.
בסקירה המוקדמת אפשר גם לזהות באופן ודאי את מין העובר.
יתרונות הסקירה המוקדמת
- ישנם מומים שקל מאוד לאתרם בבדיקה זו, אך בבדיקות המאוחרות יותר עלולים לא לאתר אותם.
- אם יש חשד למומים כרומוזומליים בעובר, יש אפשרות לבצע דיקור מי שפיר או בדיקות אחרות לאיתור הפרעות גנטיות .
- אם מתגלים ממצאים קשים שבעקבותיהם מומלץ על הפסקת הריון, ההליך בשלב המוקדם של ההריון הוא קל יותר פיזית ונפשית.
איך מבצעים את הסקירה?
הסקירה המוקדמת ברוב המקרים תתבצע בגישה נרתיקית בשבועות הצעירים, 15-13, משום שהעובר עוד קטן וההדמיה הווגינלית טובה משמעותית בהשוואה להדמיה הבטנית. לעיתים ניתן לבצע אותה גם בצורה בטנית, אך זה תלוי מאוד במבנה גופה של האישה (עובי דופן הבטן, צלקות ברחם וכו'). החל משבוע 16 ההדמיה הווגינלית של כלל מערכות העובר קשה יותר ולא תמיד אפשרית, כיוון שהעובר כבר גדול יותר וממוקם גבוה יותר בבטן האישה. לעתים משלבים את שתי הדרכים יחדיו.
הסקירה המוקדמת אינה נמצאת בסל הבריאות, אבל ניתן לבצעה באמצעות שירותי השב"ן (שירותי בריאות נוספים) של קופות החולים.
למידע על הסקירה המאוחרת
למידע על הסקירה השלישית
קראו הסברים על ממצאים שכיחים בסקירות מערכות
