ריבוי ומיעוט מי שפיר

מאת ד"ר אפרת חדי, רופאת נשים בכירה ומומחית לאולטרסאונד

מהם מי שפיר?

מי שפיר הם הנוזל העוטף את העובר בתקופת ההריון. תפקידם להגן על העובר מחבלה, לשמור על חבל הטבור מפני לחץ שיכול לגרום להפרעה באספקת החמצן והתזונה לעובר, ולאפשר לעובר לפתח את מערכת השלד-שריר, הריאות ומערכת העיכול.
הערכת נפח מי השפיר במהלך ההריון היא אמצעי להערכת מצב העובר ותפקוד השליה.

כיצד נוצרים מי השפיר?

החל מהשבוע ה-12 להריון העובר מייצר שתן והחל משבוע 16 השתן של העובר הוא המקור העיקרי למי השפיר. במקביל, העובר גם בולע מי שפיר, וכך נשמר האיזון בנפח הנוזל.
כמות מי השפיר ברחם עולה בהדרגה, עם התקדמות ההריון, ומגיעה לשיאה בטרימסטר השלישי.
ישנם גורמים נוספים התורמים לנפח מי השפיר, כמו ריאות העובר, שגם מייצרות וגם סופגות נוזלים, אבל המנגנונים העיקריים לוויסות הנפח הם יצור השתן והספיגה דרך הבליעה. 

איך בודקים את כמות מי השפיר?

בעת בדיקת האולטרסאונד וכחלק מהערכת תקינות ההריון, מבוצעת מדידה של מי השפיר על ידי מדידת אורך של 4 כיסי מים בארבעה רבעים של הרחם. ניתן לעיתים להסתפק גם בבדיקה סובייקטיבית של הנפח, ללא מדידה. קיים טווח יחסית קבוע של ערכים תקינים במחצית השנייה של ההריון. כל תוצאה מתחת לטווח התקין נחשבת למיעוט במי שפיר וכל תוצאה מעל הטווח התקין נחשבת לריבוי.

הערכת נפח מי השפיר נעשית באמצעות בדיקות אולטרסאונד 

מיעוט מי שפיר: סיבות

• ירידת מים – סיבה שכיחה למיעוט מי שפיר, בעיקר לקראת סוף ההריון.
• אי ספיקה שלייתית (הפרעה בתפקוד השליה) – סיבה שכיחה שבמרבית המקרים תופיע לקראת סוף ההריון, אבל במקרים חריגים עשויה להתבטא כבר בטרימסטר השני. במקרים אלה בדרך כלל הערכת המשקל של העובר תהיה נמוכה מהרגיל, כביטוי נוסף להפרעה בתפקוד השליה. מצב זה שכיח בהריונות עודפים (הנמשכים אחרי שבוע 40) או מוקדם יותר בנשים עם יתר לחץ דם ומחלות כרוניות אחרות הגורמות לאי ספיקה שלייתית.
• זיהום מי שפיר (אמניוניטיס).
• הפרעות בהתפתחות מערכת השתן – במקרה כזה מיעוט מי השפיר יופיע בדרך כלל כבר בטרימסטר השני להריון. כליה תקינה בודדת מספיקה ליצור תקין של שתן על ידי העובר, כך שבמצב כזה לא יופיע מיעוט מי שפיר. נדרשת פגיעה משמעותית בתפקוד שתי הכליות, חסימה דו צדדית קשה של דרכי השתן או לחילופין חסימה תחתונה (באזור שלפוחית השתן) כדי להגיע למצב זה.
• הפרעות כרומוזומליות.
• נטילת תרופות מסוימות, כמו נוגדי דלקת ללא סטרואידים (שלא מומלצות לשימוש בזמן הריון) העלולות לפגוע בתפקוד הכליות העובריות. 
• מיעוט מי שפיר אידיופתי (ללא סיבה ברורה). זוהי סיבה שכיחה למיעוט מי שפיר קל ובדרך כלל היא אינה כרוכה בסיכונים לעובר. 

האם מיעוט מי שפיר הוא מצב מסוכן?

בעבר נהוג היה לחשוב שכל ההריונות עם מיעוט מי השפיר הם הריונות בסיכון, אולם היום קיימת הבנה כי מידת הסיכון תלויה בעיקר בסיבה למיעוט מי השפיר, בשבוע ההריון שבו הופיע, ובגורמים נוספים. מיעוט מי שפיר חמור המופיע מוקדם יכול להפריע להתפתחות הריאות וכן לבטא מום חמור/תסמונת חמורה שבגינם הופיע. לעומת זאת, מיעוט מי שפיר אידיופתי, קל, ללא הפרעה בגדילה העוברית, אינו מעלה סיבוכי הריון. 

סיבוכים אפשריים בשל מיעוט מי שפיר בשלב מוקדם של ההריון (טרימסטר שני):
• ירידה בתנועות בעובר עד כדי עיוותים בשלד, כמו רגל קלוטה (קלאב פוט).
• עיכוב בהתפתחות הריאות עד כי הפרעה חמורה שלא תאפשר חיים מחוץ לרחם. 
• לחץ על חבל הטבור, עד כדי מצוקה עוברית ואף מות עובר בתוך הרחם. 

מחלות אימהיות ומצבים אחרים הגורמים לאי ספיקה שליתית מוקדמת מהווים גם הם תוספת סיכון ודורשים מעקב הריון בסיכון. 

האם יש טיפול למיעוט מי שפיר?

השלב הראשון הוא בירור סיבת המיעוט על ידי סקירה מכוונת (לשליה, לגדילה עוברית, זרימות דם בכלי דם עובריים, מערכת השתן העוברית ועוד). במידה ומתגלים מומים או חשד לתסמונת בעובר, תופנה האישה לייעוץ גנטי ובירור גנטי במי השפיר.
בהיעדר סיבה אחרת, האישה תישאל אם היא שותה כמות מספקת של מים או שאולי התייבשות היא הגורם למיעוט במי השפיר (בדרך כלל לא יגרום למיעוט מי שפיר חמור). שתייה מספקת יכולה לשפר במידה מסוימת את נפח מי השפיר. אצל נשים ששותות כמות מספקת - שתיית מים נוספת לא תשפיע על המצב.
אין טיפול יעיל במצבים של מיעוט מי שפיר קיצוני ומוקדם.

ריבוי מי שפיר: סיבות

• חלק גדול ממקרי ריבוי מי השפיר הם אידיופתיים – ללא סיבה ברורה. בהרבה מקרים מדובר בעובר גדול, שפשוט מייצר יותר שתן. ריבוי מי שפיר אידיופתי יהיה בדרך כלל קל ויופיע מאוחר בהריון. במקרים של עוברים גדולים מאוד יש לבדוק אם לאם יש סוכרת הריונית או אם לעובר יש תסמונת גדילת יתר.
• מומים מולדים (כגון חסימה במערכת העיכול העליונה) או הפרעות תנועה שבגללם העובר לא בולע מספיק. לחילופין מצבים שבהם ישנו ייצור שתן עודף (סוכרת הריונית, אי ספיקת לב עוברית, אנמיה עוברית ועוד). 
• הפרעות כרומוזומליות/גנטיות – סיבה לא שכיחה לריבוי מי שפיר, ובדרך כלל יהיו עוד ממצאים פרט לריבוי מי השפיר. ריבוי מי שפיר בנוכחות עובר קטן מחשיד מאוד לתסמונת גנטית.
 • זיהום תוך רחמי. גם במקרה זה צפוי שיהיו ממצאים נוספים בסקירה.

האם ריבוי מי שפיר הוא מצב מסוכן?

ריבוי מי שפיר הוא מצב יחסית שכיח, המאובחן בכאחוז אחד מההריונות. כ-70% מהמקרים נחשבים לקלים – ריבוי מי השפיר קל והם מתגלים בשלבי הריון מתקדמים. אלה הם בדרך כלל המקרים האידיופתיים. ככל שריבוי המים גדול יותר ומופיע בשלב מוקדם יותר כך יש יותר סיכוי למצוא מום או תסמונת בעובר או בתינוק לאחר לידתו. 
הריונות עם ריבוי מי שפיר יוגדרו כהריון בסיכון. הסיכונים בשל ריבוי מי שפיר הם:
• קיצור צוואר הרחם, העלול להוביל ללידה מוקדמת.
• ירידת מים מוקדמת.
• התינוק יכול לזוז בקלות יחסית ולהגיע למצג לידה לא תקין (כמו מצג עכוז או רוחב).
• צניחה של חבל הטבור במהלך ירידת המים (מצב חירום).
• אי התקדמות בלידה וצורך בניתוח קיסרי.
• היפרדות שליה.
 

האם יש טיפול לריבוי מי שפיר?

ריבוי מי שפיר קל אינו דורש טיפול. במקרים קיצוניים של ריבוי מי שפיר חמור, עלולים להיגרם קשיי נשימה, המתגברים בשכיבה על הגב, וכן אי נוחות בטנית רבה. במקרים כאלה הרופאים יכולים לנקז חלק ממי השפיר, אולם מדובר בהקלה זמנית בלבד.

לסיכום – במרבית המקרים ריבוי ומיעוט מי שפיר מתגלים לקראת סוף ההריון, כאשר הם אינם חמורים ואינם מסכנים בדרך כלל את ההריון. בכל מקרה שבו מתגלה ריבוי/מיעוט מי שפיר ישנה חשיבות לבירור ולהמשך מעקב.
 

בהריון? כמה קישורים שכדאי לך להכיר

>>סיור לידה כבר קבעת?
>>הירשמי לקורס הלידה שמתאים לך
>>התייעצי עם מיילדת מנוסה
>>הכירי את המלווה האישית שלך בהריון
>>אולי מתאים לך לידה טבעית?