האם תרופות פריון מסרטנות?

פרופ' רונית מכטינגר, רופאה בכירה ומומחית פריון

החשש מנקר בנשים רבות הנמצאות בטיפולי פוריות: האם תרופות הפריון שהן נוטלות מעלות את הסיכון לחלות בסרטן בעתיד? בניסיון לענות על השאלה הזו, עוסקים מחקרים רבים בתרופות פריון והקשר שלהן לסרטן. התוצאות - מעודדות.

ראשית – מדוע התעורר החשש? נשים רבות שמתקשות להרות נוטלות תרופות שנועדו לעורר את הביוץ בשחלה. הטיפול ניתן בעיקר לנשים עם הפרעה בסדירות הביוץ, אך גם לנשים עם אי-פריון מסיבה לא ידועה שמתקשות זמן רב להרות, או לנשים שעוברות הפריה חוץ-גופית. ההורמונים שמשמשים להשראת ביוץ בזריקות, LH ו-FSH, אינם מוכרים כבעלי השפעה ישירה על רקמת השד, אך כן עשויים לגרום לעלייה ברמות ההורמונים הנקביים (אסטרדיול) בגוף, לעתים לרמות גבוהות. החשש הוא שהעלייה הגבוהה ברמות ההורמונים הנקביים עשויה להשפיע על הסיכון העתידי ללקות בסרטן.
 

תרופות פריון וסרטן השד

בשנים האחרונות התפרסמו באמצעי התקשורת תוצאות מרגיעות של שני מחקרים גדולים בנושא. מחקר אחד, שבוצע על ידי חוקרים משיבא, בדק קשר אפשרי בין חשיפה לתרופות להשראת ביוץ בקרב נשים שעברו טיפולי פריון וטיפולי הפריה חוץ-גופית לבין ההיארעות של סרטן השד. המחקר הישראלי התייחס לקבוצה של מבוטחות של קופת חולים מכבי בגיל הפוריות בשנים 2019-1994. החוקרים השוו בין שיעור סרטן השד בקרב 32,000 נשים שעברו טיפולי הפריה חוץ-גופית, 32,000 נשים שעברו טיפולי פריון (ללא הפריה חוץ-גופית),  ו-32,000 נשים שניסו להרות באופן טבעי באותה תקופה. מעקב ממוצע של 16 שנים אחר הנשים הצביע על סיכון דומה לסרטן שד בשלוש הקבוצות. בקרב הנשים שעברו הפריה חוץ-גופית לא נמצא קשר בין סרטן שד לבין מספר מחזורי הטיפול.  
מחקר גדול נוסף, שעקב במשך כ-21 שנה אחר 25,000 מטופלות הפריה חוץ-גופית IVF ו-5,000 נשים שעברו טיפולי פוריות אחרים בהולנד, בשנים 1995-1983, לא מצא עלייה בשיעור מקרי סרטן השד בקרב מטופלות פוריות, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

תרופות פריון וסרטן השחלות

ב-2021 פורסם בהולנד מחקר שכלל מעקב אחרי 30,000 נשים שעברו הפריה חוץ-גופית ו- 10,000 נשים שעברו טיפולי פוריות בשנים 2000-1983. המחקר בדק את שיעור סרטן השחלות אצלן בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. נצפו 158 גידולים פולשניים ו-100 גידולי שחלה מסוג borderline. החוקרים מצאו עלייה מסוימת בשיעור סרטן השחלה אצל מטופלות הפריה חוץ-גופית בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, אך לא היה הבדל בשיעור סרטן שחלות בין מטופלות הפריה חוץ-גופית למטופלות פריון שאינן IVF. בנוסף, נמצא גם שהסיכון לסרטן שחלות ירד - אם הטיפול הסתיים בהריון מוצלח. לאור זאת, מסקנת החוקרים הייתה כי העלייה בהיארעות סרטן השחלות מקורה בהיעדר הריון שהסתיים בלידה (nulliparous) שמהווה גורם סיכון להתפתחות סרטן שחלות, ולא מהטיפולים ההורמונליים. החוקרים מצאו אומנם סיכון מוגבר לגידולי borderline לאחר טיפולי הפריה חוץ-גופית, אך מתעקשים כי יש לפרש בזהירות את התוצאות, היות ולא היה קשר בין מינון התרופות לבין הסיכון להתפתחות הגידולים.

           
תרופות פריון וסרטן רירית הרחם

יש יחסית מעט מחקרים שבדקו את הקשר בין סרטן רירית הרחם וטיפולי פריון, כנראה עקב נדירות המחלה. עם זאת, התוצאות של המחקרים היותר גדולים לא שוללות קשר אפשרי. חוקרים סבורים שהעלייה ברמות האסטרוגנים בעקבות טיפולי הפריון עלולה להעלות את הסיכון לסרטן רירית הרחם, אך עד כה מדובר במחקרים ישנים בלבד. רוב המחקרים לא כללו מספיק נשים שעברו טיפולי פריון על מנת להוכיח קשר ברור בין תרופות פריון וסיכון לסרטן רירית הרחם. 
 

אז מה ההמלצה? נשים העוברות או מעוניינות לעבור טיפולי פוריות צריכות לדון עם הרופא/ה המטפלים לגבי שיעור הסיכונים הבלתי מוכחים אל מול התועלות הברורות של תרופות להשראת ביוץ. עבור מרבית הנשים שסובלות תקופה משמעותית מאי-פריון, התועלת בשימוש בתרופות להשראת ביוץ ברור ומוכח.