תפריט נגישות


מידע הצהרת נגישות
תצוגת צבעי האתר (* בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה סגירה
image/svg+xml

אפטר שוק: תופעות נפוצות אחרי לידה

הלידה היא אירוע בלתי נשכח ומעצים, אבל הגוף שלנו עובר חתיכת טלטלה במהלכה וגם מגיב בהתאם. עומדת ללדת בקרוב? הנה כמה דברים שיש סיכוי לא קטן שתצטרכי להתמודד איתם בזמן שאת נהנית מהתינוק החמוד שלך

Getting your Trinity Audio player ready...

 

כאילו זה לא מספיק שאת צריכה להסתגל לחיים לצד יצור חמוד וחסר ישע שלפחות בהתחלה רק ישן, צווח ועושה קקי כל הזמן, יש עוד משהו שתצטרכי להתרגל אליהם אחרי הלידה: מה שעובר על הגוף שלך בימים, בחודשים ובחלק מהמקרים גם בשנים שלאחר מכן מרגע שילדת.

 

דימום מייד לאחר הלידה

מיד לאחר הלידה קיים דימום זמני, אך אל דאגה: זוהי תוצאה של היפרדות השליה והיווצרותם של כלי דם קטנטנים פתוחים(באזור השרשת השליה), שגורמים לדימום. כלי הדם יתכווצו בהדרגה והדימום ייפסק. 


התכווצות רחם

מיד עם יציאת השליה, מתחיל הרחם להתכווץ במהירות. את הכיווץ החד תרגישי באזור הבטן התחתונה. ההתכווצויות מסייעות לרחם לחזור לגודלו הטבעי, אך אלה מלוות לעיתים קרובות בכאבי בטן ובדימום, בעיקר בזמן ההנקה.

איך מקלים: ניתן ליטול משככי כאבים המותרים בהנקה לשיכוך הכאב (אם אין רגישות לתרופות אלו) לפני מועד ההנקה. שימי לב: בלידות חוזרות ייתכנו כאבים חזקים יותר.

טיפ: הקפידי לרוקן את שלפוחית השתן לפני ההנקה. שלפוחית מלאה מונעת כיווץ טוב של הרחם ובכך מעכבת את התהליך. במהלך שישה שבועות מתום הלידה יחזור הרחם לגודלו המקורי ובאופן דומה תשוקם גם רירית הרחם ותחזור לגודלה ולצורתה לפני ההריון.


ייעוץ להורים טריים מרופאה

 

הפרשה דמית (לוכיה) בימים הראשונים לאחר הלידה

הפרשה דמית מהרחם אחרי הלידה דומה לדימום הווסת, ומשתנה בהדרגה מצבע אדום לחום וללבן. בימים הראשונים לאחר הלידה כמות הדימום תהיה רבה יחסית, אך כעבור עשרה ימים תצטמצם, עד כדי היעלמותה בתום חודש מיום הלידה. שימי לב כי הדימום מתגבר בזמן קימה מהמיטה או במהלך מאמץ גופני אחר, ושבימים הראשונים עלולים להופיע גם קרישי דם. בזמן הנקה (כאשר הרחם מתכווץ) יתגבר הדימום, אך באופן עקרוני ההנקה גורמת להקטנת ההפרשה הדמית.

במקרים מסוימים עלול הדימום להיפסק ולהתחיל מחדש בתגובה למאמץ גופני - זוהי תופעה נורמאלית הנגרמת מכך שצוואר הרחם עדיין פתוח לאחר הלידה. מסיבה זו מומלץ להימנע בתקופה זו מקיום יחסי מין ומשימוש בטמפונים העלולים להחדיר זיהום. אם ההפרשה הדמית נמשכת מעבר לשלושה-ארבעה שבועות, ריחה משתנה והופך לרע, או מופיע דימום חזק עם קרישים, מומלץ לגשת לבדיקה.


הזעות לילה

קמה בתוך מצעים לחים או אפילו רטובים? זה אולי מרגיש לך כמו מנפאוזה, אבל היי, הרגע ילדת. מה שקורה בפועל הוא שהגוף שלנו נמצא בתהליך שינוי הורמונלי ובמקביל גם נפטר מעודף נוזלים שצבר במהלך ההריון והוא עושה זאת בשני דרכים: הזעה בלילה וצורך מוגבר לרוץ לשירותים. כל הכיף הזה אמור לעבור כעבור ימים בודדים לאחר הלידה. אם ההזעות ממשיכות איתך שבועות לאחר מכן, מומלץ לגשת לבירור נוסף.
 

סחרחורת וחולשה

תופעה שכיחה למדי ביממה הראשונה שלאחר הלידה. אם הסחרחורת לא חולפת, גשי להיבדק. עד שישה שבועות לאחר הלידה רצוי להמשיך לצרוך את תכשירי הברזל כפי שנהגת לעשות בתקופת ההריון.


בצקות

גם אם לא סבלתן מבצקות במהלך ההריון עצמו, ייתכן שאלה יופיעו לאחר הלידה דווקא. הסיבה: למרות שהגוף נפטר מהנוזלים המיותרים באמצעות הזעה והרבה מאוד פיפי, לעיתים הנוזלים דולפים מכלי הדם לרקמות וגורמים לנפיחות. מצב כזה מכונה לימפאדמה והוא אמור להיעלם כשבוע לאחר הלידה. יש למה לחכות.

 

טחורים

חלק מהנשים סובלות מטחורים לאחר הלידה. על מנת להקל על הכאבים, מומלץ לשטוף את המקום במים קרים, לייבש היטב ולהיעזר במשחות לטיפול בטחורים. ניתן לשים הרטבות מגנזיום באזור הטחורים, המסייעות בהפחתת הנפיחות במקום ובהקלה על הכאבים. ניתן גם להקל על הכאב ולהפחית נפיחות בעזרת הנחת רטיות מגנזיום באזור. למידע נוסף מוזמנת להיכנס ללינק הבא.

 

התייבשות

לאחר הלידה גופך יהיה זקוק לכמות נוזלים גדולה מהרגיל, בגלל איבוד הנוזלים במהלך הלידה. בתקופת ההנקה, מומלץ לשתות לפחות עשר כוסות, בדגש על מים ולא נוזלי שתייה אחרים.


עלייה בחום הגוף

אצל יולדות רבות, חום הגוף יעלה ל-38 מעלות לאחר הלידה, בגלל גודש בשדיים. כל עלייה אחרת בטמפרטורת הגוף יכולה להצביע על התפתחות של זיהום. במקרים הנמשכים מעבר ל-12 שעות - גשי להיבדק.


מערכת השתן

במהלך הלידה נתונה שלפוחית השתן ללחץ שעלול לגרום לבצקת ולתחושת רגישות באזור. אלו שינויים שכיחים יותר, שיכולים לגרום למתיחות יתר של השלפוחית ולהתרוקנות בלתי שלמה. גם אלחוש אפידורלי עלול לגרום להפרעות בהתרוקנות השתן בשעות הראשונות שלאחר הלידה, ולכן קשיים במתן שתן ביומיים הראשונים הם שכיחים למדי.

במשך שעות אלו רצו לשתות, לנסות ללכת לשירותים ולעשות מקלחת חמה. אם עברו מעל שש שעות של אי נתינת שתן, יש
להודיע על כך לאחות המחלקה.

חשוב להבדיל תופעה שכיחה זו מתופעות של זיהום בדרכי השתן, המתאפיינת בתכיפות ובצריבה בזמן הטלת השתן, תחושה של חוסר התרוקנות או שתן דמי. לגבי כל אחת מהתופעות המוזכרות יש לפנות בהקדם לאחות המחלקה או לרופא המטפל לאחר שחרור מהמחלקה.
 



שינויים במצב הרוח

"פעם את בוכה ופעם את צוחקת" – ופעם את כועסת, או מתעצבנת או עצובה? וכשאנחנו אומרים "פעם", אנחנו מתכוונים לאחת לכמה דקות? 80% מהיולדות חוות שינויים רגשיים קיצוניים כולל חרדה, עצבות, דכדוך ורגשנות בסמוך ללידה (בדרך כלל מיומיים אחרי הלידה ועד שבועיים אחרי הלידה). מדובר בתסמונת ששמה Baby Blues והיא חולפת לבד. אין צורך בהתערבות.

אם חושבים על זה, התסמונת מובנת על רקע השינויים הדרמטיים החלים בלידה: הורמונליים, פיזיולוגיים, רגשיים ומשפחתיים. יחד עם זאת, אם כעבור שבועיים או יותר מהלידה, מצב הרוח רוב הזמן ירוד, יש הפרעה בתיאבון, קושי לישון גם כשהתינוק ישן או אדם שניתן לסמוך עליו שומר עליו, חוסר אנרגיה, מחשבות אשמה, מחשבות חוסר ערך, ייאוש, קושי להתחבר לתינוק ובמיוחד אם מופיעות מחשבות אובדניות - יש לפנות לייעוץ מקצועי במרכז חוה בשיבא או אצל כל פסיכיאטר/ית. מידע נוסף על דיכאון אחרי לידה, תוכלי לקרוא כאן

 


גודש בחזה

גודש בחזה אינו מצב תקין ומעיד על פינוי לא יעיל של החלב מהשד: הנקה בתדירות לא מספקת, היצמדות לא נכונה לשד. איך תדעי שאת סובלת מגודש בחזה? החזה יהיה קשה וכואב, הכאב הוא דו צדדי, יש נפיחות בשד ואפילו בבית השחי. ייתכנו גם גושים ומתח באזור הפטמה, מה שמקשה על תפיסת התינוק את הפטמה והעטרה. בנוסף, ייתכן שחום גופך יעלה. 

אז מה אפשר לעשות? בקשי עזרה מיועצת הנקה כדי לוודא שההצמדה של התינוק נכונה. הניקי לעיתים קרובות, נוחי בין ההנקות ואל תדלגי על אף אחת, בעיקר בלילה. אם חולף זמן ממושך בין הארוחות (למעלה משלוש שעות) והתינוק שלך מראה סימני רעב, העירי אותו להנקה. הקפידי על ניהול הנקה נכון - אפשרי לו לינוק ללא הגבלה ולסיים בעצמו את הצד הראשון ואז הציעי לו את השד השני. סמוך ולפני ההנקה יש לעסות קלות את השד בתנועות מעגליות מבסיס השד לכיוון הפטמה.

לעיתים, סחיטת חלב טרם ההנקה תקל על יכולת התפיסה של התינוק שלך את השד. ניתן לעשות שימוש בקומפרסים על פי המלצת יועצת הנקה. אם חום הגוף שלך עולה ו/או השד נשאר נפוח ואדום – עלייך לפנות בדחיפות לעזרה מקצועית.

 


בריחת שתן

כשליש מהנשים שילדו בלידה וגינלית זוכרות את הרגע הלא נעים ההוא, בו הן השתעלו או התעטשו לראשונה מאז הלידה וגילו להפתעתן שהסוגרים שלהן הם, ובכן, לא מה שהיו בעבר. הסיבות לכך יכולות להיות לידה ממושכת, לידה מכשירנית או ריבוי חתכים. כדי לנצח את התופעה, מומלץ להתחיל ולבצע תרגילים העובדים על שרירי רצפת האגן זמן קצר לאחר הלידה בכל הזדמנות. השתדלי להרפות את השרירים, לא לדחוף או לכווץ בזמן שאת בשירותים, לפנות זמן ביום לנשימות עמוקות מהסרעפת, שהשרירים שלה קשורים לשרירי רצפת האגן. אין שיפור מורגש? הכי חשוב לא להתבייש ולהתייעץ.


סימני מתיחה

הפסים שפתאום הופיעו לך על הבטן –ואולי גם על החזה, הירכיים והישבן, הם למעשה צלקות תת עוריות שנגרמו עקב מתיחת העור במהלך ההריון וקרע ברקמה הפנימית. אם הצבע של אותם פסים מטריד אותך, חשוב שתדעי שזה מצב זמני ואלה ישתנו במהלך הזמן ויקבלו את גוון העור שלך או קרוב אליו. מה שכן, חשוב לתאם ציפיות ולהבין שסימני המתיחה לא הולכים להיעלם עם הזמן.


נשירת שיער

זמן מה לאחר הלידה, פתאום יש לנו מלא שיער: על הרצפה, על הכרית, בתוך הסיר, במסננת באמבטיה. נשירת השיער לאחר לידה יכולה להלחיץ מאוד וגם לבאס, אבל ביחד עם הבאסה, חשוב לזכור שמדובר בתופעה נורמלית לחלוטין בה השיער צריך לאזן מחדש את תהליך הצמיחה-נשירה שלו, זאת עקב ירידה בהורמון האסטרוגן לאחר הלידה. הכמויות מרגישות קיצוניות אבל הן מגיות גם ביחס לשיער המלא והנאה שנהניתן ממנו במהלך ההריון. התופעה, למזלנו, זמנית ולרוב נמשכת בין חצי שנה לשנה. השיער ממשיך לנשור באותו קצב גם לאחר מכן? זה הזמן להתחיל בירור ולוודא שמקור הנשירה נובע ממקום אחר.